פסק-דין בתיק ת"ק 010783/02

התובעת, בעלת רכב מסוג ניסאן טראנו (להלן: הרכב), עותרת בתביעה לחייב את מי מהנתבעות לפצותה בגין הוצאות תיקון מערכת הזרקת הדלק ברכבה.

הנתבעת מס' 1, אלון חברת דלק בע"מ (להלן: תחנת הדלק או אלון) הינה הבעלים והמפעיל של תחנת הדלק בה תודלק הרכב באופן קבוע.

הנתבעת מס' 2 הינה יבואנית הרכב ונותנת השרות על פי תעודת אחריות.

הנתבעת מס' 3, המבטחת של אלון, צורפה, על פי בקשתה כנתבעת נוספת.

בעלה של התובעת, יונאי יצחק (להלן: יונאי) טען והעיד בשם התובעת.

יונאי העיד כי הוא הנהג היחידי ברכב וכי תדלק את הרכב, באופן קבוע, בתחנת הדלק אלון ברחוב סלמה בתל אביב.

יונאי העיד כי מדובר ברכב חדש שנרכש כשמונה חודשים בטרם אירעו בו התקלות נשוא התביעה.

יונאי הוסיף והעיד כי הרכב הפסיק לנסוע, לפיכך פנה למוסך ניסאן, לצורך תיקונו. ביום 23/3/00 יצא הרכב מהמוסך, לאחר שמיכל הדלק, רוקן ונוקה. לאחר הוצאת הרכב מהמוסך, תודלק הרכב בתחנת הדלק אלון, בהתאם לשובר כרטיס אשראי שהוגש וסומן ת/1. יונאי העיד כי לאחר שנסע פחות מ-500 ק"מ, הרגיש שוב כי המנוע אינו סוחב לפיכך הכניס, ביום 29/3/00, את הרכב למוסך.

נציג השרות של הנתבעת מס'2, מר אמנון הלפר, הודיע במכתב מיום 6/4/00 (נספח ב' לכתב התביעה), כי הסולר שהוצא ממיכל הדלק של הרכב, נמצא מזוהם במים ובלכלוך וכי היות והתקלה נובעת ממקור חיצוני, לא יתוקן הרכב במסגרת אחריות היצרן.

יונאי העיד כי יצר קשר עם המנהל הטכני של אלון, מר אייזק, אותו הוא מכיר הכרות אישית משרות מילואים משותף וזה אישר לו לקחת דגימות סולר מהתחנה והבטיח כי אם הסולר ימצא בלתי תקין, תשא אלון בנזק. יונאי העיד כי לקח דגימות סולר ממיכל הדלק של הרכב ומתחנת הדלק וכי בבדיקת דגימות הסולר, נמצא כי הסולר אינו עומד בדרישות התקן.

תוצאות בדיקת הסולר, במעבדת אי.סי.טי מעבדות שמנים 1995 בע"מ, צורפו כנספח ג' לכתב התביעה. על פי תוצאות אלה, דגימת הסולר שנלקחה מתחנת הדלק, מכילה מים ומשקעים בריכוז החורג במקצת מדרישות התקן.

נציג אלון טען כי תחנת הדלק מוכרת כמה אלפי ליטרים ביום וכי לא היו תלונות נוספות. כן נטען כי על פי בדיקה פנימית, שנערכה ביום 23/3/00 ותוצאותיה הוגשו וסומנו נ/1, נבדק הסולר בתחנה ונמצא תקין. כן טען נציג אלון כי בתוצאות בדיקת הסולר שצורפו כנספח ג' לכתב התביעה, נמצאו מים ומשקעים ב"ריכוז החורג במקצת מדרישות התקן" ואין בכך כדי לגרום לנזק הנטען.

נציג הנתבעת מס' 2, טען כי דגימת סולר, נלקחה על ידי המוסך ממיכל הדלק של הרכב ונשלחה לבדיקה במעבדת המכון הישראלי לנפט ולאנרגיה. תוצאות בדיקה זו צורפו כנספח ו' לכתב התביעה ועותק ברור ומלא שלהן הוגש על ידי הנתבעת לתיק בית המשפט ביום 22/1/03.

על פי תוצאות בדיקה זו, נמצא כי הסולר עומד בדרישות התקן לבדיקות שבוצעו פרט לרמת המשקעים על ידי צנטרפוגה שנמצאה גבוהה מהמותר על פי התקן. בתוצאות הבדיקה נמצאו משקעים על ידי צנטרפוגה, בשיעור של 0.02 בעוד שעל פי דרישות התקן הערך המקסימלי המותר הוא 0.01.

יש לציין כי מתוצאות הבדיקה עולה כי דגימת הסולר נתקבלה במעבדה ביום 15/5/00 בעוד שהרכב נכנס למוסך ביום 29/3/00 ותיקונו הושלם על פי החשבונית שצורפה כנספח ה' לתביעה, ביום 10/4/00, כך שאין כל הסבר לפער הזמנים בין מועד לקיחת הדגימה למסירתה למעבדה.

נציג הנתבעת מס' 2, טען כי הרכב לא תוקן במסגרת האחריות היות ונמצא כי מקור התקלה נובע מאי תקינות הסולר.

לאחר ששמעתי ושקלתי את טענות הצדדים והראיות שהוגשו, הגעתי לכלל מסקנה כי התובע ו/או הנתבעת מס' 2, לא עמדו בנטל הראיה להוכיח כי התקלה שהתגלתה ברכב, נובעת מאי תקינות הסולר בו תודלק הרכב.

אכן בבדיקות הסולר, שבוצעו מטעם התובע (נספח ג' לכתב התביעה) ומטעם הנתבעת מס' 2 (נספח ו' לכתב התביעה), נמצאה כמות משקעים חורגת מהמותר על פי התקן אך כאמור בנספח ג', נמצא כי ריכוז המים והמשקעים "חורג במקצת מדרישות התקן". בנסיבות העניין ומשלא הוגשה על ידי התובע או על ידי הנתבעת מס' 2, חוות דעת של מומחה התומכת בטענה כי הממצאים שנמצאו בבדיקות הסולר, הם שגרמו לתקלה ברכבו של התובע, לא הוכח קשר בין אותם ממצאים לתקלה ברכבו של התובע.

לפיכך, בהעדר חוות דעת של מומחה התומכת בטענה כי התקלה ברכב נגרמה כתוצאה מכמות משקעים חריגה שנמצאה בסולר וכשמדובר בחריגה קטנה מדרישות התקן, לא עמד התובע בנטל הראיה המוטל עליו להוכיח כי התקלה ברכב נגרמה כתוצאה מכמויות המשקעים שנמצאו בסולר והחורגות במקצת מדרישות התקן.